יציאת מצרים במשפחתי

יציאת מצרים- ראיון עם אבא

.אני בחרתי לראיין את אבא שלי

.אני רוצה להשוות את הסיפור שלו ליציאת מצרים. יציאת מצרים של הלב

השנה היא 2009, לפני ארבע-חמש שנים. הייתי אז שותף במשרד רון גזית רוטנברג. השותפים אני, אמיר אמר, רם ז'אן ואייל שגיא (היינו" שותפים ביחד עם רון גזית ובני רוטנברג) גילינו שבניגוד להבטחה שלהם הם מנהלים מסר מתן מתקדם למיזוג עם משרד בשם גרוניצקי, שנורא לא רצינו להתמזג איתם. גילינו עוד כל מני דברים שהם עשו מאחורי הגב שלנו, שלא מקובלים בין שותפים. הם שיקרו לנו והם רצו להפתיע אותנו ולבשר לנו שנכרת הסכם מיזוג, תוך כדי כוונה, שלא היה ברור איך הם מתכוונים לעשות אותה, להדיח אותנו מהשותפות. גילינו את זה מראש ואז בסתר, הקמנו משרד שהיה מורכב ממני, מאמיר אמר, רם ז'אן ואייל שגיא, יעקב כהן שהיה עוד שותף ברון-גזית, יעקב כספי ורם מיזלקו.

"במשך חודש-חודשיים עשינו מסר מתן על הסכם שותפות חדש בינינו. זה היה נורא מפחיד כי לא ידענו.. עורכי דין מתפרנסים מלקוחות, ולא ידענו איזה מהלקוחות יעזבו אתנו למשרד החדש, לא ידענו בעצם כלום. חשבנו שיכול להיות תרחיש הגיוני שבו לא נרוויח שום דבר ולא יהיה לנו כסף.

"בכ'ט בנובמבר 2009, נכנסנו אני ואמיר לרון-גזית, הודענו לו שאנחנו עוזבים, שאנחנו מפרקים את המשרד, שגילינו שהוא פעל מאחורי גבנו ושיקר אותנו, ובראשון בינואר 2010 עברנו למשרדים זמניים בבית הדר-דפנה, אני חושב שזה היה ברחוב וויצמן. היינו שם חודשיים. עזבנו 25 או 26 עורכי דין מתוך 30 ומשהו, הקמנו משרד.

"אני זוכר שזה היה פחד אלוהים, בקושי ישנו בלילה. יש ילדים לפרנס.. לא ידענו מה יהיה. אחרי המשרדים הזמניים, עברנו נראה לי באפריל, למשרדים שלנו היום בבית עוז. אחרי תקופה של כמה חודשיים מלחיצים ומבהילים, שלא ידענו כלום והיינו צריכים לפרנס שלושים ומשהו עורכי דין, שזה אלפי שקלים משכורות בכל חודש, הדברים פחות או יותר התחילו להסתדר.

"אם בהתחלה ב2010 היינו 25 עורכי דין, היום ב2014 אנחנו 65. גדלנו כמעט פי 3. אנחנו נחשבים אחד המשרדים הגדולים בארץ, השותפים מאוד אוהבים אחד את השני- לא משקרים, לא מרמים, אין מאבקי אגו, כל הדברים שהפריעו לנו במשרד הקודם נעלמו, הלקוחות אוהבים אותנו. נכון להיום אנחנו מאוד מצליחים. אנחנו פי 3, פי 4, יותר גדולים מהמשרד הקודם."

אוקיי, ועכשיו.. אנחנו משווים בעצם את הסיפור ליציאת מצרים. מה הייתה המצרים שלך?

"המצרים שלי הייתה בעצם המשרד רון גזית רוטנברג."

מי היה פרעה?

"רון גזית."

לאלו עבודות ניצלו אותך?

"לא ניצלו אותי, אבל שיקרו אותי. שיקרו לי שאין מיזוג בזמן שבפועל, מאחורי הקלעים, היה מסר מתן למיזוג."

מה היה סיר הבשר שכמעט השאיר אותך?

"הביטחון הכספי, זה לא היה מפחיד, הוודאות, הידיעה, שכל חודש יש משכורת, אחוזים בשותפות, שלא צריך יותר מדי לדאוג.. זה היה אזור הנוחות."

באיזה ניסיון היית צריך לעמוד כדי לצאת משם?

"שלושה חודשים בקושי לישון, לעמוד בפחד הגדול של לפתוח משרד חדש בלי שאתה יודע כלום."

מי היה המשה שלך?

"המשה שלי היה אמיר אמר, שותף שלי, שתמך בי וגם אני תמכתי בו. וגם רם ז'אן."

אלו ניסים נערכו לך ביציאת מצרים?

"קודם כל, העובדה שעזבנו בערך תשעים-שמונים אחוז מהמשרד הישן, שזה דבר שלא היה קודם לכן בארץ וגם כנראה לא יהיה.."

כמה הם עזבו?

"יחד אתנו עזבו בערך 20 ומשהו עורכי דין. סיפרנו להם מה קרה והם העדיפו לבוא אתנו ולא להישאר עם 'פרעה'. שזה גם היה יפה מאוד והאמת שגמלנו להם וכמעט כל מי שעזב אתנו היום כבר שותף אתנו במשרד. שותף זה הדרגה הבחירה.
"הנס השני היה שהרבה מהלקוחות העדיפו לעבוד אתנו ולא עם המשרד החדש."